ביטון נ' חומש השקעות בעליה בע"מ ואח'

החלטה

בקשה לביטול פס"ד מיום 28.10.09 שניתן בהעדר הגנה. ההחלטה ניתנת לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובפרוטוקול הדיון.

מסירת כתב התביעה לכל הנתבעים היה על דרך של הדבקה. הן הנתבע 2 והן השליח שביצע את המסירות עבור ב"כ התובע נחקרו על תצהיריהם.

הנתבע 2 העיד כי ידע על ההליך רק מפסק הדין אותו קיבל בדואר אך אינו זוכר באיזה תאריך זה היה, וייתכן, לדבריו, שה היה 28 ימים לאחר מכן. הוא נחקר על טענתו כי הנתבעים לא קיבלו את כתב התביעה ולדבריו לא ברח מנושים וכל מי שרצה לפגוש אותו הצליח בכך. אילו כתב התביעה היה מגיע לידי אשתו היא היתה מספרת לו על כך והוא שאל אותה אך היא אמרה לו שלא קיבלה שום דבר. באשר לחברה, הרי שמשרדי החברה הנתבעת היו פתוחים כל הזמן ובשעה ארבע אחה"צ כל האנשים בבניין היו באים להתפלל אצלו מנחה, ואפילו בני משפחתו של התובע; כך שלא ייתכן ששליח המסירה לא מצא אף אחד והסתפק בהדבקה.

פקיד המסירה נחקר ארוכות על תצהירו והסביר בפירוט כיצד איתר את כתובות הנתבעים. לאחר שבחנתי את עדותו והתרשמתי ממנה שוכנעתי כי הוא אכן ביצע את המסירות בהדבקה בכתובות המצויינות באישורי המסירה. לדבריו, המסירה בוצעה בעיר פתח תקוה ולא בני ברק, שזו העיר שנמסרה לו בתחילה, אולם מאחר וערך את התצהירים בסוף יום העבודה, שכח למחוק באישורי המסירה את המילים "בני ברק" ולרשום "פתח תקוה" וכך גם העתיק בשגגה לתצהירים.

אין חולק כי כתובת החברה הנתבעת הוא רח' השומר 111 בני ברק. ביחס לשני הנתבעים הנותרים אין ספק כי הם מתגוררים בבית שמספרו 15 ברחוב שאחד ממרכיבי שמו הוא המילה אליעזר. דבר זה מחזק את התרשמותי כי פקיד המסירה אכן הדביק את כתבי בי הדין בכתובתם של הנתבעים הללו. הוא אף הודה כי אכן אין רחוב בשם אליעזר בעיר בני ברק אך יש רחוב אליעזר 15 בעיר פתח תקווה, אשר בו גרים הנתבעים לפי הודאתם . הסברו לבלבול ברישום שם העיר בתצהירים ובאישור המסירה מקובל עליי. הוא גם פירט כיצד אימת עם אנשים שונים את כתובות כל הנתבעים, אף שבתצהירים הנלווים לאישורי המסירה לא צויין עם מי אימת, אלא רק באופן כללי ללא ציון שמות.

כאמור לעיל, לא התרשמתי מעדותו של פקיד המסירה כי מדובר בעדות מגמתית והוא השיב לכל שאלה שנשאל ומסר הסברים כנדרש.

אכן, אין מחלוקת בין הצדדים כי בסופו של דבר בוצעה מסירה בהדבקה. בפסיקה נקבע כי "לגבי מסמך שנמסר על-ידי הדבקתו על הדלת ואשר לעולם אין לדעת אם לא הוסר משם על-ידי מאן-דהוא ולא הגיע לידי הנמען או בני-ביתו, בן - חורין בית-המשפט להורות כי הדבקתו לא תיחשב כמסירה (ב"ש 278/84  צאדק נ' טחנת קמח עין חי בע"מ פ"ד לח(2), 755).

לאור כל זאת, ובענייננו, יש ליתן לנתבעים ליהנות מן הספק בנוגע להמצאת כתב התביעה לידיהם. ענין מסירת כתב התביעה לא בוצעה מסירה אישית אלא הדבקה, כדברי שליח המסירה, כך שאין בטחון כי אכן כתב התביעה והבקשה לעיקולים זמניים אכן הגיע לידי הנתבעים ממש, ויש, כאמור, להנותם מהספק. מכאן, שיש מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. בנסיבות אלה מתייתר הצורך לבחון את סיכויי ההגנה. יחד אם זאת, אני סבור כי יש להתנות את הביטול בתשלום הוצאות לתובע, כפי שיבואר להלן.

פסק הדין ניתן ביום 28.10.09 והבקשה לביטולו הוגשה ביום 9.12.09 כלומר, כחודש ומחצה לאחר הנתנו. הנתבעים לא פירטו לאורך בקשתם כיצד ידעו על פסק הדין ומתי קיבלו אותו והדבר מונע מבית המשפט לבחון האם בקשתם לביטול פסק דין הוגשה במועד או שמא היה עליהם לצרף לה בקשה להארכת מועד. עובדה זו היא בידיעתם של הנתבעים והיה עליהם לפרטה כדבעי . המחדל לפרט נתון זה יפעל לחובתם, במובן זה שיש ספק האם אכן הגישו את הבקשה במועד הקבוע לכך בתקנות. אף בחקירתו הנגדית של הנתבע 2 לא מסר הוא תשובה מפורטת ובהירה בעניין, אף שנתון זה הינו בידיעתו האישית והוא היה ער לטענת התובע בנקודה זו, כפי שעולה מתגובת התובע לבקשה לביטול פסק דין; לכן, צריכים הנתבעים היו להביא לדיון אסמכתא בעניין. נקודה זו היתה עמומה בבקשתם ונותרה כך גם בתום הדיון.

בסיכומו של דבר, ולאור כל הנאמר לעיל, יבוטל פסק הדין בכפוף לכך שהנתבעים ישלמו לתובע הוצאות בסך 3,000 ₪ עד ליום 1.12.11, שאם לא כן יישאר פסק הדין על כנו.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ל' תשרי תשע"ב, 28 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: